פסק-דין בתיק בר"ע 3270/07

1.       בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כבוד השופט כרמי מוסק) בת"ק 2415/07 מיום 23/7/07.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, ובתשובה לתגובה החלטתי לקבל את הבקשה ולדון בה כערעור. לגופו של עניין החלטתי לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית-משפט קמא ולהחזיר אליו את הדיון על מנת שיכריע במחלוקות שנותרו תלויות בין הצדדים. להלן יובאו הנימוקים למסקנותיי אלו.

2.       המבקש רכש "פוליסה לביטוח מושלם לבית" הכוללת ביטוח הדירה מפני נזק שנגרם עקב דליפה של מים מתוך מתקני האינסטלציה של הדירה. הטיפול בנזק זה ניתן באמצעות המשיבה. לטענת המבקש, הוא פנה פעמים מספר למשיבה והודיע לה על נזקי מים בדירתו, אך נענה בתשובות שגויות ומתחמקות שאין בעיות בצנרת בדירה. שמאי שהוזמן על-ידי המבקש לשם בדיקת הצנרת מצא 5 מוקדי רטיבות. המבקש תיקן על חשבונו את הנזקים ותבע את המשיבה לשלם לו את עלות התיקון, את עלות חוות הדעת השמאית ופיצוי בגין טרדה ועוגמת נפש. סכום התביעה הועמד על הסכום המקסימלי המצוי בסמכותו של בית-המשפט לתביעות קטנות בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות.

בכתב הגנתה טענה המשיבה את הטענות הללו: התובע כלל בתביעתו את עלות עבודות השיפוץ שביצע המבקש בביתו. עבודות אלו אינן מכוסות בפוליסה, המכסה רק תיקון של נזק ישיר בלבד הנגרם לדירה; המבקש לא הוכיח כי נגרמה דליפת מים מהצנרת; המבקש פעל בניגוד לתנאי הפוליסה בכך שפנה לבעלי מקצוע פרטיים לתיקון הנזק הנטען; סכום התביעה מוגזם.

בית משפט קמא קבע כי המבקש לא הביא ראיה כלשהי המלמדת מהו המקור לרטיבות שהתגלתה בדירתו. המומחה מטעם המבקש הוא היחיד שבדק את הצנרת ולפי קביעתו מדובר בבלאי. מאחר שהפוליסה אינה מכסה נזק שנגרם עקב בלאי המשיבה אינה נושאת באחריות לנזק. בית-משפט קמא הוסיף וציין כי אף לא ניתן לקבוע שהמשיבה אחראית ישירות כלפי המבקשת, שכן לא הוכח, כאמור, מהו מקור הרטיבות, ולפי קביעת המומחה מטעם המבקש, אף מדובר באירועים שלמשיבה אין שליטה עליהם.

3.       קודם לכל יודגש כי הנתבעת כלל לא טענה בכתב הגנתה כי הפוליסה אינה מכסה נזקים שנגרמו בשל בלאי אלא מיקדה את הגנתה בטענות אחרות שבית משפט קמא כלל לא דן בהם. בתגובה לבקשה למתן רשות הערעור הוסיפה המשיבה וטענה כי פוליסת הביטוח מחריגה נזקים שנגרמו מהתבלות, קורוזיה או חלודה, אולם מדובר בשינוי חזית פסול. בית-משפט ביסס את פסק דינו על מסקנתו הנ"ל מבלי שניתנה לצדדים הזדמנות להביע את עמדתם בסוגיה זו, ודי בכך על מנת לקבל את הבקשה ולהחזיר את הדיון לבית משפט קמא.

4.       גם לגופו של עניין טעה בית-משפט קמא בפירוש שהעניק לסוג הנזקים המכוסים במסגרת הפוליסה. קביעתו של בית-משפט קמא שהפוליסה אינה מכסה נזק שנגרם עקב בלאי התבססה על האמור בסעיף 2 בפרק 1 לפוליסה:

מקרה הביטוח הוא אובדן או נזק שנגרמו לדירה בתקופת הביטוח כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן: -

א.       ...

...

יא. הימלטות או דליפה של מים, שמן, סולר או כל נוזל אחר מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה של הדירה או של דירות אחרות, לרבות התבקעות או עלייה על גדותיהם של דוודים וצנרת, אך לא: -

1.       עלות המים, התבלות, קורוזיה וחלודה שנגרמו לדוודים, לצנרת ולמתקני האינסטלציה עצמם.

2.       כאשר הדירה אינה תפוסה כמוגדר לעיל.

לשיטתו של בית-משפט קמא הפוליסה כלל אינה מכסה נזקים שנגרמו בדירה עקב התבלות, קורוזיה או חלודה במתקני האינסטלציה. בכך שגה בית-משפט קמא. הפירוש הנכון של הפוליסה, וכפי שעולה באופן ברור מלשונה, הוא שנזקים שנגרמו לדירה עקב דליפת מים שנגרמה מהתבלות, מקורוזיה או מחלודה של מתקני האינסטלציה אכן מכוסים במסגרת הפוליסה. החריג בפוליסה מתייחס למתקני האינסטלציה עצמם, דהיינו הפוליסה אינה מכסה את עלות תיקונם או החלפתם של המתקנים אשר נגרמו בהם התבלות, קורוזיה או חלודה.

הבחנה זו בין נזק תוצאתי, המכוסה בפוליסה, לבין מקור הנזק עצמו, אשר אינו מכוסה בפוליסה, מקורה בסעיף 3(א) לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ"ו-1986. הסעיף האמור קובע כי הפוליסה תכסה כל "אבדן ונזק שנגרמו לדירה או לתכולה ... כתוצאה מהימלטות או דליפה של מים ... מתוך מתקני האינסטלציה", אך לא את העלות (הכספית) של המים או "התבלות, קורוזיה וחלודה שנגרמו ... למתקני האינסטלציה עצמם". יודגש כי תנאים אלו אינם ניתנים לשינוי אלא לטובת המבוטח (סעיף 6 לתקנות), ומכאן שהחרגה נוספת של הנזקים התוצאתיים אינה אפשרית.

מכאן נובע שהמבקש כלל לא היה צריך להראות מהו המקור לרטיבות שנמצאה, כך נטען, בדירתו, שכן די בהוכחת הנזק (הרטיבות), אף אם זו נגרמה עקב בלאי בצנרת, על מנת להראות שהתקיים מקרה הביטוח המכוסה תחת הפוליסה.

5.       נוכח האמור לעיל פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל. הדיון מוחזר לבית משפט קמא על מנת שיכריע במחלוקות שנותרו בין הצדדים כפי שהועלו בכתבי הטענות.

המשיבה תשלם למבקש את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 3000 ש"ח ומע"מ.

ניתן היום כ"ז בתשרי, תשס"ח (9 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים.